שמאי נזקי טבע

אילו אירועי טבע עשויים לגרום לנזקים?

ניתן למנות שלל אירועי טבע אשר מסוגלים באופן תיאורטי לגרום לנזק לדירות ולבתי עסק, אך לא כולם סבירים וחלקם לא יתרחשו כלל בישראל.

שתי קטגוריות נזקי הטבע העיקריות שיש להן מענה בפוליסות ביטוח המכסות מפני נזקי טבע הן הבאות:

• נזקי סופה: החורף הישראלי אינו ארוך, אך בין ימי הגשם הספורים אכן ניתן להצביע על סופות שפעמים רבות יכולות לגרום לנזקים רציניים – כל הנזקים שמקורם במשקעים, ברוחות וכדומה הם נזקי הסופה.
• נזקי רעידת אדמה: ישראל ממוקמת על גבי השבר הסורי אפריקאי, קו תפר בין לוחות טקטוניים שמסוגל לספק כמות מכובדת של רעידות אדמה – ניתן לצפות לרעידת אדמה חמורה שתגרום לנזקים רבים, אך גם בהיעדרה, הרעידות הקלות שמתרחשות מדי פעם לפעם עשויות לגרום לנזקים שונים שגם הם דורשים כיסוי.

בנוסף לכך, ישנם נזקים נוספים שעשויים להיות רלוונטיים למדינת ישראל – כמו נזקי בולענים, לדוגמא – אך התפוצה שלהם מצומצמת יותר ולכן הם אינם מופיעים במרבית פוליסות הביטוח.

נזקי סופה נפוצים

ישנו קושי מסוים להגדיר במדויק מהי “סופה”, שכן היא כוללת בה מספר גורמים שונים שחלקם או כולם עשויים להיחשב כסופה.

עם זאת, פוליסות הביטוח אינן משאירות את נזקי הסופות תחת קטגוריה עמומה שכזו, אלא הן מציינות בסעיפי הטבע את הנזקים השונים שעשויים להיגרם כתוצאה מכל אחד מן האלמנטים שמהווה חלק מסופה.

כך נזקי סופה הם למעשה אוסף של הנזקים הנגרמים כתוצאה מן האלמנטים השונים בסופה, וכדי להבין מה הם כוללים, יש להכיר את האירועים הטבעיים המרכזיים שלוקחים חלק בכל סופה ואת ההתייחסות השונה אל אותו הגורם כאשר בדובר בביטוח דירה או עסק: 

• רוח סער: רוחות בעצמות משתנות מהוות חלק בלתי נפרד מסופות, והחל ממהירויות מסוימות, הרוח עשויה לגרום לנזק ממשי למבנים ולרכוש – על כן סעיף “סערה” נמצא בפוליסות ביטוח רבות למצביע בדיוק על הנזקים הנגרמים כתוצאה מרוחות.
• משקעים: סופות רבות כוללות גם משקעים, כאשר בארץ גשם הוא הנפוץ מביניהם, אשר גם מסוגל לגרום לנזקי מים למבנים, תשתיות ורכוש.
• נזקי ברק: גם בפוליסות עבור דירה וגם בפוליסות עבור עסק, תרחיש של ברק לרוב אינו עומד כשלעצמו והוא מופיע רק כגורם בסעיפים אחרים – לרוב, הברק יופיע כגורם בסעיפים המפרטים נזקי אש, ובאם ישנה פוליסה הנוגעת גם למוצרים וציוד אלקטרוני, הברק עשוי להופיע גם כגורם להם.
• נזקי סערה: בביטוח בתי עסק, סערה מוגדרת כרוח במהירות של 34 קשר (כ-63 קמ”ש ומעלה), ורק ממהירות כזו והילך הנזקים מכוסים על ידי הפוליסה – גם בביטוח דירה, הכיסוי הוא מפני “סערה”, אך זו לא מוגדרת היטב ובאם מתקיים דיון משפטי כתוצאה מתביעת הביטוח, החברה המבטחת נוטה לטעון שסערה היא רוח במהירות 68 קמ”ש ומעלה כמוגדר בסולם בופור שנמצא בשימוש השירות המטאורולוגי (על אף שישנם תקדימים בהם פסק בית המשפט לטובת המבוטח גם כאשר הרוח הייתה במהירות נמוכה יותר).
• נזקי גשם, שלג וברד: פוליסות הביטוח מכסות מקרים של נזקים כתוצאה מגשם, שלג וברד רק תחת התניות שונות – בביטוח דירה, התנאי הוא שהנזק התרחש בשעת סערה (מבחינת מהירות הרוח), ואילו בביטוח עסק, התנאי הוא שהתרחש נזק למבנה.
• נזקי שיטפון: בביטוח עסק, שיטפון מוגדר כעליה של מאגר מים על גדותיו או הצטברות או זרימה של מי גשמים על פני הקרקע או מתחת לפני הקרקע מחוץ לדרכי זרימתם הרגילות – בביטוח דירה אין הגדרה מדויקת שכזו, וישנו כיסוי מפני שיטפון או הצפה רק בתנאי שאלו נגרמו כתוצאה ממקור מים חיצוני.

הערכת נזקי רעידות אדמה

שמאי המתמחה בנזקי רעידות אדמה לוקח חלק במלאכה מקיפה הנוגעת בהערכת מבנים, נזקים שנגרמו ונזקים פוטנציאליים, ובין משימותיו ניתן למנות את הבאות:

• הערכות נזק: במידה והתרחשה רעידת אדמה, שמאי נזיקין מסוגל לזהות את הנזקים שנגרמו, לשחזר את האופנים והסיבות הנקודתיות שבגינן התרחשו ואף להעריך את עלות הנזקים והשיקום שלהם.
• הערכות לשיקום ושיקום זמני: שמאי המתמחה ברעידות אדמה יכול להציע את אופני השיקום האידאליים ולהעריך את עלותם, בהם שיקום זמני לתקופת ביניים ושיקום סופי.
• הערכת הסיכונים: שמאי נזיקין המתמחה ברעידות אדמה מסוגלים להעריך באמצעות אבחונים סטטיסטיים ואנליזות דינמיות את הסיכונים שייגרם נזק למבנה כלשהו על פי פרמטרים שונים הנוגעים למיקום של המבנה ולאופני המיגון שלו.
• הערכת נזקים פוטנציאליים: בנוסף להערכת הסיכוי לגרימת נזק כתוצאה מרעידת אדמה, השמאי מסוגל להעריך את הנזקים הפוטנציאליים עבור רעידות אדמה בעצמות שונות.